דברי הימים א כז:לג מחשבת ישראל: גן נעול

"ואחיתופל יועץ למלך" (דהי"א כז, לג). פירושו אחיתופל היה בעל עצה, משכיל ומבין מאד. וְשָׂמָהוּ המלך דוד יועץ לו בעניני המלוכה והמלחמות, והיה שואל ממנו בכל דבר, עצתו והסכמתו מה יעשה. ואצלו הוסיף מלת "למלך", להורות שהיה יועץ למלך לדבר בעניני המלוכה וכיוצא, לא יועץ לעם במשפטי התורות והחֻקים. ואין כן יהונתן שהיה יועץ לעם, לא נאמר אצלו יועץ למלך כמבואר.

הכלל הי"א. יתכן להניח תואר "יועץ" על השם ב"ה, וכן יתכן להניח על מעשהו שם "עצה". ונקל להבין ענין זה מן המבואר למעלה ששם "עצה" נופל על ההסכמה ההחלטית שנמשך אחריו מעשה בפועל, כשיהיה באותו הדבר דרכים רבים, שבחר היועץ באחד הדרכים. וכל זה תמצא בדברים שהשם ב"ה גוזר עליהם ופועל אותם, כי הוא מנהיג עולמו כפי משפטי החכמה, כמבואר (חדר ב') בבית הראשון. ויש בכל מנהג ומנהג דבר והיפך הדבר, טוב ורע חסד ודין וכיוצא. והוא ב"ה גוזר מה יהיה וגם ממלא גזרתו בכחו הבלתי בעל תכלית. ולכן גוזר הגזרה בהחכמה העליונה בתאר "עצה", והוא ב"ה בתואר "יועץ". וכן השתמשו כתבי הקודש בלשון זה אצלו ית' כשידברו על הגזרות שגזר על בריותיו לטוב או לרע. לבנות ולנטוע. או להאביד ולהרוס כשהודיע מועצותיו בנבואה לנביאים יאמרו שהוא ב"ה יעץ כן, כלומר הסכים לעשותו. לכן קרא הגזרה בשם "עצה", ואמרנו שנגזרה בעצת ה'. ואולם ההבדל שבין לשון "עצה" הסמוך אצל השם ב"ה ובין לשון "עצה" אצל האדם הוא הבדל עצמי. זה יובן מן המבואר למעלה, ויתבאר לך ששתוף שם "עצה" הנאמר על השם ב"ה ועל האדם איננו רק בדרך משל להסביר אוזן השומעת, כמו כל התוארים שנאמרו עליו ית', שאינן רק למשל ולהסביר גדולתו ורוממותו ית'.